תשעה באב הוא יום צום ואבל המציין את חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים.
היום נחשב ליום אבל הלאומי הגדול ביותר של העם היהודי, והוא חל בתשעה לחודש אב בלוח השנה העברי. תשעה באב משמש כיום זיכרון לא רק לחורבן בתי המקדש, אלא גם למאורעות נוספים בתולדות עם ישראל שהתרחשו בתאריך זה, כגון גירוש היהודים מספרד ב-1492, ומאורעות אחרים שבהם העם היהודי סבל אסונות.
לפי חכמת הקבלה, העולם שלנו בנוי כהעתקה מהעולם העליון, והוא מתנהל לפי תוכנית. לפי התוכנית הזו מרוכזים הכוחות הרעים במקום אחד, ובעולם שלנו הם מוקרנים דווקא בתקופה הזו.
בין המצרים
“בין המצרים” הוא מונח המתאר את התקופה שבין י”ז בתמוז לתשעה באב בלוח השנה העברי. זו תקופה שלאורך כל הדורות היו בה בעיות וצרות לעם היהודי. גירוש ספרד, חורבן בית המקדש הראשון והשני ועוד. במשך 3,000 השנים האחרונות, מקבלת התורה ואילך, בימים האלו העם היהודי תמיד סבל מאד.
מהי בעצם הסיבה לכך? חכמת הקבלה מסבירה איך לקיים את החיבור בינינו בני האדם. כל הרע מגיע מחוסר החיבור בינינו. כשאנחנו מחוברים יפה, כפי שהיינו בזמן בתי המקדש, אז היה לנו קשר בינינו ועם הכוח העליון, הכול היה טוב ויפה. אך ברגע שאיבדנו את הקשר בינינו, זה נקרא שנפלנו מאהבת אחים לשנאת חינם, וחוסר הקשר הזה גורם לכל הרע. כך היה לאורך ההיסטוריה כולה, וזה מה שמסמלים הימים הללו.
מדוע הפירוד בינינו גורם לאסונות? זאת משום שבמצב שכזה איננו מותאמים למערכת העליונה, וכשעם ישראל מנותק מהמערכת, זה גורם לבעיות ולחצים. התורה מספרת את זה בצורה עקיפה כביכול. היא מספרת לנו שהכלל “ואהבת לרעך כמוך” זה הכלל הגדול בתורה. והחכמים מסבירים שהכלל הזה כולל את הכול.
אז מה הוא כולל? שאם אנחנו מבצעים את הכלל הזה, ומגיעים לחיבור בינינו, הוא מכסה את הכול, ולא צריכים שום דבר חוץ מזה. הוא גם כן כולל בתוכו את כל הפעולות, המצוות וכל מה שעלינו לעשות. אין יותר מאשר החיבור בינינו. הבעיה שלנו היא שאנחנו כל הזמן מתרחקים מהחיבור, אנחנו לא מרגישים עד כמה שזה חשוב לנו, וזה מה שגורם לכל הצרות.
אירועי תשעה באב
כמה מהאירועים המרכזיים שנקשרים עם תאריך זה הם כשבית המקדש הראשון, שנבנה על ידי שלמה המלך, נחרב בשנת 586 לפני הספירה על ידי הבבלים בהנהגת נבוכדנצר. חורבן זה הוביל לגלות בבל.
בית המקדש השני, שנבנה לאחר חזרת היהודים מגלות בבל ושופץ על ידי הורדוס, נחרב בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים בהנהגת טיטוס. חורבן זה הוביל לפיזור העם היהודי ותחילת הגלות הארוכה.
בשנת 135 לספירה, בסוף מרד בר כוכבא, נכבשה העיר ביתר על ידי הרומאים, ונהרגו בה עשרות אלפי יהודים. זה נחשב לאירוע מרכזי נוסף הקשור בתשעה באב.
ב-1492, במהלך גירוש ספרד, הוצא צו גירוש שבו נדרשו כל היהודים לעזוב את ספרד. היום האחרון שבו היהודים יכלו להישאר היה השבעה באוגוסט, אשר היה יום תשעה באב.
קרו מספר אירועים נוספים בתשעה באב או בסמוך אליו, כגון גירוש יהודי אנגליה ב-1290, ופרעות ופוגרומים שונים ביהודים.
תשעה באב בתנ”ך
לאורך כל סיפורי התנ”ך, מתוארים המאמצים של עם ישראל, שברחו מבבל ביחד עם אברהם, לבנות חברה מתוקנת שתחיה לפי הכלל הרוחני ש”על כל פשעים תכסה אהבה”. כלומר, לאורך כל הדרך היו מחלוקות בתוך עם ישראל. בכל התנ”ך כשכתוב על מחלוקות שהיו בין עמים וקבוצות זרות, מדובר בצורה אלגורית באותה קבוצת אנשים שהלכה עם אברהם מבבל לארץ כנען.
נשאלת השאלה, על מה היהודים כל הזמן היו חלוקים? על זה שהם יהודים. כמו שעכשיו יש לנו במדינה עשרים מפלגות, וכל האנרגיות שלנו מתבזבזות על הסכסוכים הפוליטיים, כך היה כל הזמן.
בבניית בית המקדש הראשון, הגיע העם למדרגה גבוהה של חיבור, אך מיד התחילו לרדת ממנה. המחלוקות התגברו והתחילו לבוא אסונות על העם עד שבית המקדש נהרס. כך קרתה גלות בבל. כל זה קרה בגלל שהיה “עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים” כמו שכתוב במגילת אסתר, כלומר כל הזמן היו מחלוקות.
המקובלים, כמו מרדכי, היו יושבים ליד שער המלך ולא היה להם כוח להגיע לאוזני העם. העם היה מחובר לכל מיני תרבויות זרות שגרמו למחלוקות ביניהם. וזה עוד כשבין תקופת בית המקדש הראשון לשני הייתה להם יחסית הבנה והשגה רוחנית. הרבה אנשים הבינו שצריכים להיות איכשהו בכל זאת מחוברים, ולהילחם נגד האגו שמפריד ועל פני האגו להתחבר. אחר כך כשהם כבר לא יכלו יותר והאגו התגבר עד כדי כך, באו היוונים. למעשה מה שהגיע היה התרבות היוונית. היהודים בעצמם היו יותר יוונים מהיוונים עצמם.
כל המאבקים היו בעצם כדי להשיג את הכוח העליון שבמציאות, אותו ניתן להשיג רק כשמתעלים מעל המחלוקת. אבל בתקופת בית המקדש השני כבר התעוררה השאלה, בשביל מה אנחנו צריכים את זה? אפשר לחיות עם התרבות היוונית הזו של העולם הזה, וטוב ומספיק לנו. וזה נקרא “החורבן הסופי”, וכך כבר נחרב כל בניין היהדות האמיתית.
אם כן, העם היהודי ירד מהמקום הגבוה, הוא שכח את העיקרון שהיה לו, ונשאר עם כל מיני מנהגים שאותם המשיך לבצע כמסורת. אך בצורה הרוחנית לא יכלו לקיים שום דבר, חסר היה להם כוח. הם נשארו בקיום הגשמי בלבד, לזה קראו תורה ומצוות, ולזה קראו פעולות שיהודי צריך לעשות. העיסוק המרכזי הפך להיות ש”אנחנו יהודים”, כמו שזה עד היום. על כך כתוב ש”כל יום שלא נבנה בית המקדש כאילו נחרב”.
תשעה באב ספר הזוהר
ספר הזוהר, שהוא אחד מספרי היסוד של הקבלה, מתייחס לתשעה באב באופן עמוק ומשמעותי. הזוהר רואה את תשעה באב לא רק כיום של אבל על חורבן בתי המקדש, אלא גם כיום של הזדמנות לתשובה ותיקון רוחני.
לפי חכמת הקבלה, התיקון הרוחני מוטל על כל אחד מאיתנו, ומהותו התקרבות וחיבור בינינו. חוסר החיבור בינינו הוא שגרם לקלקול, ומזמין אלינו שנאה מכל העולם לאורך ההיסטוריה. כיצד זה יתכן? כך בנויה המערכת הרוחנית, כשקיים פירוד בינינו היהודים, זה מזמין את השנאה מבחוץ.
חשוב לדעת שבמערכת הזו כל אחד משפיע. המקובלים הסבירו לנו חוק מאד מיוחד, לפיו כל אדם יכול להכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות. כלומר, תמיד עליך לראות את עצמך עומד באמצע, בכף המאזניים. אם עשית פעולה נכונה וטובה לחיבור, אז הטית את הכף לטוב. ואם ההפך, לכיוון הרע.
מהי פעולה לחיבור? לכן נתנה לנו החברה, שבה אנחנו יכולים לעשות פעולות אלו. בחכמת הקבלה מסופר על כל מיני פעולות ותרגילים שיקרבו אותנו. כשכל אחד מאיתנו אפילו במקצת מקרב את עצמו לאחרים, הוא בזה מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות.
תשעה באב מנהגים
מנהגי תשעה באב כוללים את צום תשעה באב הנמשך 25 שעות, מתחילת הערב ועד לערב למחרת. בבית הכנסת נהוג לשבת על הקרקע או על ספסלים נמוכים כסימן לאבל. יש הנוהגים גם בביתם לשבת על הקרקע במהלך הצום. בבית הכנסת קוראים את מגילת איכה בליל תשעה באב. המגילה מביעה את הצער והכאב על חורבן ירושלים ובית המקדש.
במהלך הצום נמנעים משימוש בתכשיטים ובבגדים חדשים, רחצה ונעילת נעליים מעור. לימוד תורה מביא לשמחה, ולכן בתשעה באב נמנעים מלימוד תורה, למעט חלקים בתנ”ך ובתלמוד העוסקים באבלות, חורבן ועניינים דומים.
נהוג להימנע מעבודה ומכל פעילות המסיחה את הדעת מהאבלות, לפחות עד חצות היום. נהוג לומר קינות ופיוטים המבטאים את האבל על החורבן במהלך הלילה ובבוקר יום תשעה באב. התפילות בתשעה באב הן בנוסח מיוחד, הכוללות תוספות ומנהגים ייחודיים ליום זה.
מה אסור לעשות בשבוע של תשעה באב?
במהלך השבוע של תשעה באב נהוג להחמיר באבלות ולהימנע ממספר פעולות כסימן לאבל על חורבן בתי המקדש. המנהגים והאיסורים עשויים להשתנות בין קהילות שונות, אך העיקריים שבהם הם הימנעות מאכילת בשר ושתיית יין במהלך תשעת הימים הקודמים לתשעה באב. נמנעים מתספורת וגילוח, כיבוס בגדים, ריקודים ושמחות. כמו כן, נמנעים מלברך את ברכת “שהחיינו” ומקניית דברים שאינם נחוצים.
מה קוראים בתשעה באב?
בליל תשעה באב קוראים את מגילת איכה. המגילה נכתבת בסגנון פיוטי ומלאה בתיאורים של החורבן. בנוסף ישנן קינות, שהן פיוטים ושירים המבטאים את האבל והצער על חורבן בתי המקדש ואסונות אחרים בהיסטוריה היהודית. בתפילת שחרית של תשעה באב קוראים בתורה בפרשת ואתחנן. בנוסף קוראים הפטרת שחרית המכונה “חזון ישעיהו” העוסקת בנבואות החורבן והגאולה של ישעיהו הנביא. בתפילת מנחה של תשעה באב, נהוג לקרוא בתורה את פרשת “ויחל משה” מספר שמות, והפטרה מפרק ג’ מספר מלאכי, המדברים על תהליך התשובה והגאולה.